כל הדברים שגורמים לטיילים בנגב להרים את הראש לשמיים ולהביט בשמיים זרועי הכוכבים. יצאנו למסע בעקבות המופע היפה ביקום כדי להכיר קצת יותר את שמי הנגב, קבוצות הכוכבים וגם מה הקשר לזיהום אור?

מאז ומעולם הביטו בני האדם בשמיים. שתי סיבות עיקריות היו לכך – הראשונה והפרקטית הייתה, שכוכבי השמיים ומיקומם ברקיע היו לוח השנה הקדמון. כך יכלו החקלאים, המלומדים, ואפילו רוכבי השיירות לדעת מתי היא עונת הקציר, הזמן בו צריך לזרוע את השדות, תקופת היובש בו ניתן לצאת למסעות ארוכים או לחילופין התקופה בה יש למצוא מחסה לבעלי החיים מפני הגשם והקרה.  

מיקומם היחסי של הכוכבים בכיפת השמיים לא משתנה (כוכבי השֶׁבֶת – ומכאן שמם, שמיקומם קבוע ברקיע), אך סיבובו של כדור הארץ סביב לשמש לאורך השנה משנה לאיטו את מראה כיפת השמיים, כך שיש תקופות שבהן לא נוכל לראות כוכבים מסוימים ובמקומם יופיעו כוכבים אחרים, שבתקופה אחרת בשנה יהיו מתחת לאופק בשעות הלילה.

הסיבה הנוספת שהביאה את בני האדם להרים את הראש ולהביט אל השמיים היא מראן המרהיב של אלפי נקודות אור המנצנצות ברקיע על רקע חשכת הלילה. המצאת הנורה על ידי תומאס אדיסון במהלך המאה ה-19 הרחיקה אותנו ממורשת עתיקה בת אלפי שנים והיסטוריה אנושית שעבורה מראה של שמיים זרועי כוכבים היה הדבר הטבעי ביותר – גם לאלו שהתגוררו במרכזי הערים הגדולות של אותם ימים.

קחו למשל את האסטרונום שארל מסייה שחי לפני קצת יותר מ-200 שנים בפריז. מסייה התאהב באסטרונומיה לאחר שבילדותו צפה בכוכב שביט בעל שני זנבות בשמי פריז וגרם לו לרצות לצוד בעצמו שביטים. כך הצליח לתעד בטלסקופ הקטן שהיה ברשותו, גלקסיות, צבירי כוכבים, ערפיליות וכל המראות היפים ביותר בשמיים גם ממרכז הבירה הצרפתית.

היום אין שום סיכוי לראות כוכבים מפריז. אבל עיר האורות האירופית אינה היחידה שסובלת מזיהום אור כבד. בכל המדינות המפותחות – וגם פה בישראל, כמעט ולא נותרו לנו מקומות חשוכים מספיק כדי לראות שמיים זרועי כוכבים או את שביל החלב במלוא תפארתו.

יחידי סגולה – לא כולם זוכים לכוכבים

מחקר מדעי רחב היקף שנערך בשנים האחרונות גילה, שימו לב, כי קרוב לשליש מתושבי כדור הארץ לא נחשפים כלל למראה של שמיים זרועי כוכבים. תמונות לוויין והתמונות שהאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית מצלמים מלמדות על עולם מואר מדי, שלא מאפשר לחזות באחת המתנות היפהפיות שהעניק לנו הטבע – כוכבים. תוסיפו על כך את תאורת הלד שהולכת וצוברת תאוצה בכל העולם בגלל העלות הנמוכה של האנרגיה הנדרשת להפעילה, וקיבלתם שמיים מוארים גם במקומות בהם ייצור החשמל אינו מפותח דיו. לא לחינם הורחקו מצפי כוכבים לאזורים נידחים בהם לא הגיעה תאורה מלאכותית: האור הבוקע מפנסי רחוב, מבני מגורים, מרכזים מסחריים, מכוניות ושלטי פרסומת, הפך למפגע של ממש עבור חובבי אסטרונומיה. היכולת לראות בבהירות גרמי שמיים בסביבה עירונית, גם בטלסקופים הגדולים ביותר, כמעט ונעלמה.

אך אובדן שמי הלילה הוא בשורה רעה לא רק לאסטרונומים, לציירים או לשוחרי טבע. היעדרו של חושך מוחלט משפיע על הנעשה בעולם הצומח והחי באופן אקוטי, ונושא איתו סכנה בריאותית לאדם. לתופעה של עודף אור בשעות שאמורות להיות חשוכות לגמרי, כבר ניתן שם רשמי: זיהום אור.

הנגב הוא היעד המושלם לחוויות כוכבים!

אך אל ייאוש, חובבי אסטרונומיה עדיין מנסים להילחם בזיהום האור בישראל – וגם נרשמות הצלחות. בספטמבר 2017 ולאחר עבודה מאומצת של מספר שנים ומספר גופים שחברו יחדיו לטובת הנושא, קיבל מכתש רמון תואר נכסף: "שמורת אור כוכבים בינלאומית", הראשונה בישראל ובמזרח התיכון כולו. את ההגדרה הזו מעניק ארגון (Association International Dark Sky) IDA לאתרים ברחבי העולם, שבהם, במרבית לילות השנה, תנאי הצפייה בכוכבים הם קרובים לאידיאליים. עד היום נכנסו לרשימה היוקרתית רק 54 שמורות מ-15 מדינות ברחבי העולם.

לשמחתנו, בישראל נותרו מלבד ממכתש רמון, מספר פינות חמד חשוכות – רובן בנגב ובדרום הארץ, בהן תוכלו לפרוס מחצלת, לשכב על הקרקע, להרים את המבט לשמיים, וליהנות מהמראה היפה ביקום. הכנו לכם מדריך מלא כולל כל האתרים.

אם אתם רוצים להעמיק מעבר למה שרואים בעין חשופה, תוכלו להצטרף לקבוצה, או להזמין במהלך החופשה שלכם מדריך אסטרונומיה עם טלסקופ נייד לתצפית מודרכת וצפייה במכתשי הירח, כוכבי הלכת והכוכבים המנצנצים, עם הסברים וסיפורים מרתקים, על שמותיהם, המרחקים שלהם, הקבוצות אליהן הם שייכים, תוך שימוש באלומות לייזר שכמעט ונוגעים בכוכבים. ההנאה מובטחת!